בנים משחקים רק עם רזות – השיח החברתי מאחורי הפרעות האכילה
פעם אמר לי ילד קטן "אני משחק רק עם מאיה כי היא רזה אני לא משחק עם אור כי היא שמנה". משפט מקפיץ בעצמתו. כפסיכולוג שמטפל בהפרעות אכילה אני תמיד עומד משתאה ומתפלא לראות עד כמה חזקה התפתחות תפיסת הרזה כשווה ומוערך אפילו אצל ילדים כל כך קטנים. כבר מגיל גן טרום חובה ילדים לומדים מה מוערך ומה שווה בחברה שלנו. הילד קלט מהסביבה מה "מוערך", מה "נכון" ומה "שווה". החברה שלנו היא חברה אנורקסית במובן הזה שהיא מעריצה ומאדירה את הרזון. לא סתם מחוקקים חוקים נגד רזון קיצוני של דוגמניות. צריך לעצור את התופעה כי היא גורמת לפגיעות קשות באוכלוסייה, בעיקר אצל נשים צעירות אבל גם אצל גברים צעירים. ילדים בני 4-5 יודעים חזק מאוד שרזה הוא משהו שמקושר לטוב ונכון לעומת שמן שמקושר לרע וללא נכון. ילדים קטנים לא ידעו ממש להסביר מדוע שמן זה רע ורזה זה טוב. הם פשוט חיים את השיח החברתי בנושא. באופן מודע, אני ממש מתנגד להגדרות אלו ולא מאמין בהן. הן סוטות ומחטיאות וגורמות לרבים בחברה להיות מוקצים. כל מי שמתויגת בתור שמנה סובלת מהצקות והערות על בסיס יום יומי מהילדים והמבוגרים בסביבה. השיח החברתי, או מה שמקובל חברתית אצלנו אומר ששמן או שמנה לא שווים ושמשהו לא בסדר אצלם פשוט כי הם שמנים. כהגדרת הילדים:"הם שמנים ולכן לא משחקים אתם".
היכנסו עכשיו
הקורס הממוקד כנגד בולימיה ואכילה כפייתית
עשרה מפגשים משולבי וידאו/פודקאסט
הפרעות אכילה והשיח החברתי
ראינו כבר דוגמאות כיצד השיח החברתי או מה שמקובל בחברה כשווה חודר גם אל תודעתם של הילדים בגילאי הגן. ילדים בגיל הגן יידעו לצטט כאילו זו אמת ש: "לא משחקים עם שמנים". הם לא ממש יידעו להסביר זאת. אנחנו בתור מבוגרים גם כן מחפשים את הרזות והיפות. לפחות רובנו מעדיפים בני זוג רזים. לא שמעתי בשנים האחרונות על הרבה אנשים שאוהבים את גופם עם קילוגרמים עודפים. גם המונח קילוגרמים עודפים הושאל מהז'רגון הרפואי בכדי להצדיק שיש משהו לא תקין, עודף בלהיות שמן. מאוחר יותר בחיינו הבוגרים אנחנו מצדיקים את תודעתנו האנורקסית בכך ששמן זה לא בריא ללב ולסוכר וכודומה. לעתים, אנחנו שמים לב לנזקים שגורמות לנו הדיאטות שאנו מנסים כל פעם. מתי בדקנו את השפעת הספורט האובססיבי על בריאותנו. לא תמיד יש לכך מדדים. שימו לב שלשומן תמיד יש מדדים.
התודעה האנורקסית
החברה שלנו מפקחת על הרזון וההשמנה. נסו להעלות מספר קילוגרמים למשקלכם וללכת ברחוב או לבקר חברים. מיד תקבלו הערות בנוסח ואו השמנת וכדומה. התודעה של רובנו מכוונת לשים לב לשינוי במשקל. להשמנה ולרזון. כולם חוטפים הערות מהסביבה אם הם משמינים ואם הם מרזים. מי שמרזה תמיד תמיד תקבל הערות חיוביות יותר ממי שמשמינה. כך פועלת התודעה האנורקסית. כולנו מתוכנתים להיות כאלו. נקרא לזה הטראנס האנורקסי שכולנו מושפעים ממנו. כיצד יוצאים מהתודעה האנורקסית.
הליגה האנטי אנורקסית אנטי בולמית
ישנן קבוצות בעולם שהחליטו לצאת כנגד התודעה האנורקסית שמשפיעה על האופן בו אנו תופסים אנשים עם משקל שהוא מעל לממוצע האנורקסי. הליגה האנטי אנורקסית, אנטי בולמית היא דוגמה אחת מיני רבות למאמץ של קבוצת אנשים כנגד הפרעות האכילה. בכדי להילחם בהפרעות אכילה לא ממש צריך דיאטות. הפרעות אכילה הן לא בעיקרן בעיה של אוכל. הפרעות אכילה הן בעיה נפשית של מחשבות טורדות, דימוי עצמי נמוך וחרדה מהשמנה. האוכל הוא כלי עזר להפרעה. צריך להתנגד לשיח החברתי שמכניס לתודעה שלנו כבר מגיל הגן ששמן שווה רע מכוער וגרוע. יש להתנגד למסרים שאסור לשחק עם שמנים. צריך להתנגד למסרים החברתיים שמגדירים עבורנו מי היא בחורה יפה או דוגמנית שווה. בכדי להתנגד למסרים אלו קמו הליגות כנגד הפרעות האכילה. הליגות כנגד הפרעות אכילה שמו להן למטרה להתנגד למסרים של החברה. הן מפנות את תשומת הלב של אנשים ושל מוסדות לגבי השימוש שלהם במסרים אנורקטים. הליגות מאפשרות לאנשים שאינם בנורמה של המשקל המקובל חברתית, לחוש בנוח בחברה שלנו. הליגות מאתגרות את תודעת החברה האנורקסית שלנו. הליגות האנטי אנורקסיות הן מעין כוחות גרילה כנגד תופעת הפרעות האכילה שמשפיעה על כולנו הן גופנית והן תודעתית.

